מכון ד״ר פלואנסי
הבוגרים שלנו מדברים
לפני שנספר לכם איך זה קורה, – ניתן לבוגרים שלנו לדבר
או נכון יותר – מה זאת בעיית שטף הדיבור?
(Stammer) וחזרה על הברות ומילים (הגמגום), דיבור מהיר וחטוף (clutter) החלפת מילים וכדומה. מכיוון שהתקשורת הבין-אישית הינה חלק מהותי ויסודי מחייו וחוויותיו של האדם, הרי שלפגיעה ביכולת זו יש פוטנציאל לגרום לקשיים חברתיים ופסיכולוגיים וללחצים ומתחים קשים אצל האדם המגמגם.
מה זה - עיצוב שטף הדיבור?
שיטת הטיפול בגמגום של מכון ד''ר פלואנסי מבוססת על הגישה הטיפולית הידועה ובעלת השם של פרופסור רונלד וובסטר מווירג'יניה, ארה''ב, וד''ר רוברט קרול מטורונטו, קנדה - אשר הביא את השיטה לארץ ומלווה את המכון לאורך השנים.
מי זה ד"ר פלואנסי?
גמגום בגיל שנתיים אינו מוגדר כגמגום כמו אצל מבוגרים. זהו קושי בדיבור המתרחש אצל ילדים מגיל שנה וחצי עד חמש וקשור לתרגול שלהם ברכישת השפה ומיומנויות הדיבור. גמגום בגיל שנתיים, אינו אמור להיתפס כבעיה כרונית, אבל תופעה זו בהחלט מדאיגה הורים והם פונים לקלינאית תקשורת לבירור.
על פי הנתונים של אגודת אמב"י- ארגון המגמגמים בישראל, כ-20% מהילדים עד גיל חמש סובלים מקשיי דיבור. ב-75% מהמקרים הבעיה תחלוף, ואם היא לא תחלוף עד גיל החלפת שיני החלב, אזי מדובר בבעיה כרונית המצריכה טיפול.
קשיי דיבור אצל ילדים שיחלפו כאמור, נוצרים טוענים מומחים בעקבות קושי מוטורי אצל ילד, הקולט משפטים מורכבים אולם לא יכול לבטא אותם.
מה שחשוב הוא לטפל בכל בעיה של קושי בדיבור, גם אם היא חולפת, בצורה מקצועית משום שהזנחת הטיפול עלולה להפוך את הבעיה לחמורה יותר וכרונית.
מתי לפנות לקלינאי תקשורת!
במקרה של גמגום בגיל שנתיים, כאשר הילד סובל מחוסר שטף דיבור בתדירות גבוהה, יש לוודא כי הבעיה ממשיכה גם לאחר גיל 3 (ברוב המקרים היא חולפת לבד) ואם הבעיה ממשיכה יש לקחת אותו לקלינאי תקשורת אשר עברה הסמכה מיוחדת בשיטת לידקומב.
הטיפול נועד כדי שלא להגיע למצב אצל הילד הסובל מגמגום שניתן לראות חזרה על הברות, עצירה פתאומית באמצע מילה או משפט. מאמץ של עיניים, פנים ידיים או רגליים במאמץ לדבר באופן שוטף. חוסר ביטחון, מבוכה או בושה אצל הילד ועד הימנעות שלו מדיבור או יצירת קשר העלולים להכניס אותו למעגל קסמים של ניסיון, כישלון, הימנעות וחוזר חלילה.
גמגום או קושי בדיבור אצל ילדים יכול לנבוע מכל מיני סיבות. ראשית יש כמובן סיבות מוטוריות, הקשורות להתפתחות שרירי הפה והלסת. תפקוד של איברי הדיבור, הנשימה והסרעפת ועוד.
ישנם ילדים שיגמגמו במצבים מסוימים ובאחרים לא. יש כאלה שמודעים לכך, יש כאלה שלא. המודעים והרגישים לעניין יגיבו בשלל מאמצים “מגוחכים” כדי להמשיך ולדבר, כמו מצמוץ, העוויות פנים והרגישות שלהם תעלה ואף עלולה להחמיר את בעיית הדיבור.
אחד הדברים שעשויים להקל על הילדים היא גישת ההורים והמחנכים. חשוב מאוד שההורים לא יפגינו לחץ או חרדה מהדיבור המגומגם של הילד, לא יעירו לו על כך ויחסכו ממנו את הבושה ורגשות האשם.
הדבר הנכון לעשות הוא לקחת את הילד לקלינאי תקשורת ולהתייעץ עמו על טיפול בגמגום בין אם זה גמגום בגיל שנתיים או בכל גיל אחר.
קלינאי תקשורת רבים מסכימים כי גם במקרים של ילד שסובל מגמגום חולף, ההתייחסות הנוקשה וחסרת הפשרות של ההורים, עלולה להכניס את הילד למצב של מתח וחרדה שמחמירים את בעיית הדיבור שלה, מה שעלול גם להפוך אותה מבעיה זמנית לבעיה כרונית.
לטראומה או תאונה יכולה להיות השפעה בהחמרה של גמגום או קושי בדיבור אך חשוב להבין שהיא אינה הגורם לכך. מדובר על מצב נפשי שמתבטא בהחמרת בעיות פיזיולוגיות ובין השאר בהחמרה של חוסר שטף בדיבור, בהקצנת חרדה או חוסר ביטחון ואלה באים לידי ביטוי, בהיתקעות בדיבור, בחזרה על מילים, בחוסר יכולת להגות מילים.
במקרים כאלה חשוב שלא להוסיף על הלחץ והחרדה ולנסות לתת לילד כלים לדיבור שוטף ובטחון יותר ובמקרים מסוימים יש לגשת לטיפול רגשי במידה והבעיה הרגשית חמורה ואינה נפתרת כאשר הילד צובר ביטחון בדיבור.